ענף המסחר, שירותי אוכל והארחה, שמהווה כ-11% מהתוצר נמצא בהשבתה כמעט כוללת. רשתות המזון הן היחידות, שמשתייכות לענף, ועדיין עובדות בתפוקה מלאה. בענפי השירותים חלק מהעבודה נעשית מהבית, אבל התפוקה היא נמוכה, ובוודאי שאין מיזמים חדשים. התעשייה פועלת בחלקה מתוקף תקנות החירום, אבל כנראה שהתפוקה רחוקה מימים רגילים. בסקטור הציבורי כ-70% מהעובדים לא מגיעים למקום עבודתם – כלומר פגיעה ניכרת בפעילות. "זה כמעט חסר משמעות לדבר על עומק המיתון – במונחי צמיחה אפשר להגיד אולי ששליש עד חצי מהפעילות הכלכלית של המגזר העסקי אינו מתקיים עתה. סימן השאלה הגדול הוא לכמה זמן, וכאן ההערכה של כל אדם מן היישוב טובה כנראה לא פחות משל טובי המומחים. במשרדי הממשלה מעריכים כי לאחר חופשת הפסח ניתן יהיה לחזור בהדרגה לפעילות. בתרחיש זה החברות ומשקי הבית יוכלו לגשר על תקופה קצרה יחסית של פגיעה בהכנסות, וסביר שנראה עליה חדה בפעילות לאחר מכן, אם כי הצמיחה השנה עדיין תהיה כנראה שלילית", כותבים כלכלני הפועלים בסקירתם השבועית.

משרד התעסוקה מאפשר למעסיקים להוציא את העובדים לחופשה ללא תשלום, ובד בבד הקל את התנאים לקבלת דמי אבטלה לאלו שיצאו לחל"ת. מאות אלפי עובדים החלו לדרוש דמי אבטלה בתקופה זו. משקי בית אלו עדיין לא עונים להגדרה הרשמית של מובטלים על פי הלמ"ס, בין השאר כיוון שאינם מחפשים עבודה בפועל. בכל מקרה ההכנסה של משקי בית אלו צפויה להיפגע מכיוון שגובה דמי האבטלה הוא מוגבל לסכום של 422 שקל ליום. לדברי הכלכלנים, "רוב מקבלי דמי האבטלה צפויים לחזור למעגל העבודה עם סיום המשבר, כך שהמספרים שאנו רואים היום הם זמניים. ככל שהמשבר מתארך עולה הסיכוי שעסקים יקלעו לקשיים וחלק מאותם עובדים בחל"ת אכן יהפכו למובטלים. אנו מעריכים כי עם סיום המשבר, כשהערפל יתפזר, סביר שנראה קפיצת מדרגה בשיעור האבטלה, אולם בסדרי גודל של עוד עשרות אלפי מובטלים ולא מאות אלפים".

עוד כותבים כלכלני הפועלים בסקירתם, כי הגירעון הממשלתי עומד לקראת זינוק, מאחר וירידה חדה בהכנסות ממסים, עלייה בהוצאות הבריאות ושיפוי הביטוח הלאומי עבור תשלומי דמי האבטלה צפויים להגדיל את הגירעון. "אין בידנו יכולת לאמוד את ההשפעה של תקופת המיתון על ההכנסות מסים, ולכן גם לא את גודל הגירעון. הממשלה תיאלץ להגדיל באופן ניכר את ההנפקות בכדי לממן את הגירעון. בנק ישראל החל לרכוש איגרות חוב של מדינת ישראל, אם כי רכישות אלו נועדו להתגבר על בעיות של נזילות בשווקים. רכישות אג"ח אלו אינן יכולות לשמש ככלי למימון הגירעון התקציבי, שכן זה נוגד את חוק אי-ההדפסה. הגדלה של הנפקות האוצר בשלב זה עשויה להביא לעלייה בתשואות, בעיקר בחלק הארוך של העקום. כפי שניתן לראות בגרף, חרף הפחתות הריבית בעולם, ורכישות אג"ח מסיביות של בנקים מרכזיים תשואות האג"ח דווקא עולות".